מסגד "הישן", טארסוס — כנסייה של הצלבנים שהפכה למינרט של המזרח

בלב ליבה של טארסוס העתיקה, ברחוב הראשי של העיר העתיקה, ניצב מבנה שבו אלף שנות היסטוריה התמצו בחזית אחת. המסגד הישן, טארסוס — זו כנסייה לשעבר, שנבנתה בשנת 1102 במהלך מסע הצלב הראשון, כאשר הנורמנים כבשו את העיר מידי הסלג'וקים. על פי האגדה, המקדש הוקדש לשליח פאולוס — יליד טארסוס, אחד משליחי הנצרות המרכזיים. בשנת 1415 הפך אחמט-ביי משושלת רמזאנוגלו את הכנסייה למסגד, והעניק למבנה לידה רוחנית שנייה. מסגד סטאריה, טארסוס, או Kilise Cami — "מסגד-כנסייה" — שומר עד היום על תקרתו פרסקאות עם דיוקנאות של ישו וארבעת האוונגליסטים: עדות אילמת לחיים שהיו כאן בעבר.

ההיסטוריה והמקור של המסגד העתיק, טארסוס

טרסוס היא אחת הערים העתיקות ביותר באסיה הקטנה, הממוקמת במחוז מרסין בדרום הים התיכון של טורקיה. לאורך אלפי שנים היא עברה מיד ליד: פרס האחמנית, ההלניזם, רומא, ביזנטיון, הח'ליפויות הערביות, הממלכה הארמנית של קיליקיה, הסלג'וקים, הצלבנים, רמזאנוגלו, הממלוכים והאימפריה העות'מאנית. כל אחד מהשליטים הותיר את חותמו במרקם העירוני, והמבנה של המסגד העתיק הנוכחי הוא התגלמות חיה של שכבות אלה.

בשנת 1102, כאשר העיר הייתה בשליטת כוחות מסע הצלב הראשון, הוקמה במקום זה כנסייה. על פי המסורת, היא הוקדשה על שם פאולוס הקדוש — שנולד דווקא בטארסוס. יש לציין: אין לבלבל בין כנסייה זו לבין אתר היסטורי אחר בטארסוס — כנסיית פאולוס הקדוש מהמאה ה-19, שלעתים קרובות מבלבלים בינה לבין המבנה הזה.

אירוע בולט התרחש בשנת 1198: באותה עת הייתה טארסוס חלק מממלכת קיליקיה הארמנית. באותה כנסייה הוכתר המלך הארמני הראשון, לבון הראשון ממשפחת רובניד – הקרדינל קונרד פון ויטלסבאך, שייצג את האפיפיור, הניח על ראשו את הכתר בשם הכס הקדוש.

בשנת 1359 עברה טארסוס לידי השושלת הטורקית רמזאנוגלו, ובשנת 1415 הפך השליט אחמט-ביי (שנות שלטונו 1383–1416) את הכנסייה למסגד והוסיף מינרט. לבניין היו כמה שמות: אסקסי ג'אמי ("המסגד הישן"), קילסה ג'אמי ("מסגד-כנסייה") ובאיטמור ג'אמי. שיפוצים שתועדו במסמכים בוצעו בשנים 1868 ו-1900; השיפוץ האחרון הושלם בשנת 2007.

ארכיטקטורה ומה לראות

המסגד הישן, טארסוס, משתרע על שטח של 460 מ"ר יחד עם החצר הסמוכה. המידות הפנימיות של המבנה הן 19.3 × 17.5 מטר; רוחב הספינה — 12.6 מטר. זהו מבנה קטן יחסית, אך עשיר בפרטים, שבו ניכרת ההשפעה הגותית המקורית.

חזית וכניסה

הכניסה הראשית ממוקמת בצד המערבי. החזית מעוטרת בקשתות עיוורות — גומחות קשתות בולטות ללא פתח: אלמנט אופייני לאדריכלות הגותית. בכניסה — שני חצאי עמודים מאלבסטר. על הקירות הדרומי והצפוני של הספינה ממוקמות חצי-עמודים מגרניט, שככל הנראה נוצרו מחומר בנייה של מבנים קודמים שעמדו כאן בעבר.

גג ומבנה

מבחוץ, הבניין מכוסה בגג דו-שיפועי — ולא בכיפה. זוהי תכונה שנשתמרה מהבזיליקה הגותית המקורית: הצלבנים בנו על פי הקנונים של מערב אירופה, שם גגות משופעים ודו-שיפועיים היו הנורמה.

פרסקאות התקרה

הערך ההיסטורי העיקרי של הפנים הוא ציורי הקיר על התקרה. בחלק המרכזי של התקרה מתואר ישו הנוצרי; משני צדיו — ארבעת האוונגליסטים: במזרח יוחנן ומתי, במערב מרקוס ולוקאס. ציורים אלה הם מורשת ישירה של חיי הכנסייה במאות ה-12–14. העובדה שהן נותרו על כנן בעת שהכנסייה הוסבה למסגד מהווה נדירות של ממש ותקדים בעל חשיבות היסטורית של דו-קיום בין המורשת הנוצרית והמוסלמית באותו המרחב.

מינרט ומגדל פעמונים

לבניין שני אלמנטים אנכיים בולטים: המינרט בפינה הדרומית-מערבית — תוספת מתקופת רמזאנוגלו, ומגדל הפעמונים הישן בפינה הצפונית-מזרחית — שריד מההיסטוריה הכנסייתית. הדיאלוג בין שני המגדלים הללו יוצר דימוי מוחשי של הביוגרפיה הרוחנית של המבנה.

מיחראב והתאמה לתרבות האסלאמית

לקיר הדרומי נוספה מיחראב — גומחה המכוונת את המתפללים לכיוון מכה. כך קיבל המבנה תוכנית אופיינית למסגד מסוג "אולו ג'אמי" (מסגד מרכזי), תוך שמירה על המבנה המלבני המקורי.

עובדות ואגדות מעניינות

• בשנת 1102, כאשר נבנתה הכנסייה, טארסוס הייתה חלק מאזור מסע הצלב הראשון. כוחותיו הנורמניים של טנקרד הגלילי כבשו חלק מקיליקיה; נוכחות הצלבנים מסבירה את האופי הגותי של האדריכלות — המושרשת במערב אירופה.
• בשנת 1198 התקיימה בבניין זה ההכתרה של לבון הראשון — המלך הראשון של הממלכה הארמנית של קיליקיה. הקרדינל קונרד פון ויטלסבאך, ארכיבישוף מיינץ, הניח על ראשו את הכתר בשם האפיפיור, ומאוחר יותר שלח גם הקיסר הגרמני כתר סמלי. הכתרה זו הפכה את המדינה הארמנית לממלכה אירופית מוכרת.
• הבניין משלב אלמנטים נוצריים ואיסלאמיים, שלא הושמדו אלא מתקיימים זה לצד זה: קשתות גותיות, עמודי גרניט, ציורי קיר על התקרה עם ישו והאוונגליסטים — וכן מיחראב, מינרט ומסגד פעיל. שילוב כזה של תקופות הוא נדיר באדריכלות.
• השם "Baytemür Camii", המופיע במקורות היסטוריים, קשור אולי לשמו של אדם שביצע את אחת משיפוצים. לא הצליחו עד כה לקבוע את מקורו המדויק של שם זה.
• המסגד ממוקם במרחק הליכה מאתרים היסטוריים אחרים בטארסוס: כנסיית פאולוס הקדוש מהמאה ה-19, באר פאולוס הקדוש ואתרים נוספים הקשורים למורשת השליחים של העיר.

איך להגיע

טרסוס נמצאת 30 ק"מ מזרחית למרסין ו-65 ק"מ מערבית לאדנה. שדה התעופה הקרוב ביותר הוא אדנה (ADA). מאדנה לתרסוס יוצאים אוטובוסים ומיניבוסים באופן סדיר; הנסיעה אורכת כ-45 דקות. ממרסין — כ-30–40 דקות באוטובוס או בדולמוש.

המסגד ממוקם במרכז טארסוס, ברחוב ההיסטורי הראשי. GPS: 36.9178° צפון, 34.8978° מזרח. ברגל מתחנת האוטובוס של טארסוס — כ-15 דקות. רוב האתרים המעניינים של טארסוס מרוכזים ברדיוס הליכה, ולכן, עם ההגעה למרכז, ניתן לבקר בכולם ללא צורך בתחבורה נוספת.

עצות למטייל

המסגד פתוח למבקרים מדי יום, הכניסה חופשית. מומלץ לתיירים להגיע שלא בזמן התפילה — כך תוכלו להתבונן בנחת בפנים המסגד ובציורי הקיר על התקרה. נשים נדרשות לחבוש כיסוי ראש; יש לחלוץ נעליים בכניסה.

קחו איתכם פנס או השתמשו בפנס של הטלפון — התאורה בפנים צנועה למדי, והציורים על התקרה דורשים תאורה טובה כדי להתבונן בהם בפירוט. עדשה רחבת זווית או מצב "זווית רחבה" בסמארטפון יעזרו לכם לתפוס את כל חלל הפנים.

בטרסוס כדאי לבקר גם באתרים הסמוכים: כנסיית פאולוס הקדוש (Aziz Pavlus Kilisesi) עם הבאר של השליח, שער קליאופטרה הרומי ומפל המים טרסוס שללסי בתוך העיר. טרסוס היא עיר הולדתו של השליח פאולוס, ולכן כל החלק ההיסטורי שלה רווי באסוציאציות תנ"כיות. כדי להכיר את המקום לעומק, מומלץ להקדיש לו יום שלם. המסגד הישן בטארסוס הוא אתר נדיר שבו מתמזגים באותו המרחב בזיליקה גותית, טקס הכתרה ארמני ופולחן אסלאמי, מה שהופך אותו לאחד האתרים ההיסטוריים המורכבים ביותר בכל אזור הים התיכון של טורקיה.